top of page
pink-lotus-flower-water.jpg

עירוי ויטמינים

דר זיו דרור.jpg

טיפול עירוי ויטמין C? ולמה הוא נקרא הכימותרפיה של הטבע?

*טיפול זה מתבצע בליווי רופא מוסמך* 

ויטמין C הוא רכיב תזונתי חיוני בתזונה שלנו. ולגופנו אין את היכולת לייצר אותו לבד                                         

 ויש לו תפקידים חשובים רבים בתפקוד החיסוני של הגוף שלנו, כולל:

  • ריפוי פצע 

  • מניעת נזק לתאים

  • בניית קולגן

  • ייצור שליחים כימיים הנקראים נוירוטרנסמיטרים

ויטמין C ניתן למצוא במזונות בריאים רבים.

אך רוב בני האדם לא צורכים אותו ברמה מספקת עבור גופם.

 

מטרת עירוי ויטמין C:

רובינו נוטלים ויטמין C לבריאות כללית או לחיזוק מערכת החיסון כיוון שאנו לרוב במצב של חוסר ולגוף אין יכולת להתקיים בצורה בריאה ללא ויטמין זה.

בטיפול זה אנו מחדירים 100% מהוויטמין אל תוך הגוף                                                                                      

בשונה מבעיות ספיגה שיש בנטילת כדורים שזה לעיתים עד 50 אחוז פחות. 

זו היא דרך בטוחה ומהירה לקבל את הבוסט לו הגוף זקוק – טיפול זה מתקיים בהרבה מדינות מתקדמות.

 

מחסור בוויטמין זה עלול להוביל לצפדינה.                                                                                                      

תסמינים אופייניים של מחסור בוויטמין C כוללים:

  • חניכיים נפוחות ומדממות

  • עייפות

  • ריפוי פצע לקוי

  • כאב מפרקים

  • שיניים רפויות

  • כתמים צבעוניים על העור

במקרים מסוימים, סימני צפדינה יכולים להופיע תוך חודש לאחר צריכת פחות מ-10 מיליגרם (מ"ג) ליום של ויטמין C.

סביר להניח שזה יתרחש אצל אנשים ש:

מעשנים

צורכים מגוון מצומצם של מזון

יש בעיות ספיגת חומרים מזינים

זריקות ויטמין C מאושרות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול במחסור בוויטמין C. הם גם מאושרים לסיוע בטיפול בפצעים חמורים כתוצאה מטראומה או כוויות.

  • זריקות ויטמין C משמשות במדינות אחרות כגון גרמניה ומקסיקו עבור טיפולים מחוץ לטיפולים שונים "מחוץ לתווית" הכוללים בין היתר:

  • סרטן

  • בריאות כללית

  • חוסר תפקוד מערכת החיסון

  • ירידה במשקל

  • החלמה מפציעות ולאיחוי רקמות פגועות

  • טיפול בנזקים לכלי דם עור שיניים ועצם

 

במרכז של ביו בריאות יש טיפולים נוספים שנשמח לעמוד לרשותכם ולענות על כל שאלה

  • טיפול אוזון

  • מיטת אינפרא אדום

  • אסתטיקת שיניים 

  • תא טיפולי באנרגית אורגון (היחידי מסוגו בארץ)

**ביו בריאות שומרת לעצמה את הזכות לשנות את סוגי הטיפול בהתאם לצרכי הלקוח והמרכז**

תאי חמצן היפרבריים

 ויטמין C

  (IVC)

פרוטוקול לטיפול תוך ורידי


 

ויטמין סיי שנקרא גם חומצה אסקורבית, הוא ויטמין מסיס במים שמשתתף בלמעלה מ- 300 תהליכים ביולוגיים בגוף, ולא זו בלבד, אלא שיש לו פעילות נוגדת חמצון עוצמתית ובשל כך הוא משחק תפקיד חשוב במערך ההגנה על הגוף מפני נזקים של רדיקלים חופשיים.


בעוד שיש בעלי חיים שיכולים לייצר בעצמם את הויטמין החיוני הזה, בני האדם חייבים לקבלו מהמזון (הוא מצוי בכמות גבוהה בפלפלים, בפירות הדר, בקיווי, בעגבניות, בירקות ירוקים) או מתוסף תזונה.

ויטמין סיי נחוץ לתהליכי יצירת רקמות החיבור בגוף, וכן לשמירה על בריאות העצם, השיניים, העור (הוא חיוני ליצירת קולגן) ודופנות כלי הדם.

יש לו גם תפקיד ביצירת מתווכים עצביים, וכמו כן, הוא חשוב לפעילות חיסונית תקינה ולתהליכי בקרת דלקת, והוא אף מסייע להחלמה מפציעות ולאיחוי רקמות פגועות.

מכל הסיבות החשובות הללו, רבים מאלו שבריאותם חשובה להם, נוהגים לצרוך ויטמין C כתוסף תזונה.

אולם יחד עם זאת, חשוב לדעת כי הספיגה והזמינות הביולוגית של סוגי תוספים שונים עלולה להשתנות בהתאם לרכיבים הפעילים, לאיכות חומרי הגלם ולתהליך ייצורם.

מחקר, שנערך בנושא ספיגת הויטמין  במתן פומי (תוספי מזון), מלמד כי ככל שמינון הוויטמין גבוה יותר כך ספיגתו פחותה יותר.

למעשה, מתוך 30 מ"ג יספגו כ-87%, מתוך 100 מ״ג יספגו כ-80%, מתוך 500 מ"ג יספגו 63%, מתוך 1250 מ״ג יספגו פחות מ-50%, וכן הלאה.

בנוסף לצריכה של ויטמין סיי ע"י מזון ותוספים קיימת דרך צריכה נוספת במתן תוך וורידי.

לדרך זו יתרונות גדולים היות וניתן לקבל מינונים גבוהים של הויטמין ללא צורך בספיגה במעי וללא הטרנספורמציה של חלק מהספיגה ע"י הכבד.


פרוטוקול ויטמין תוך ורידי שלנו כולל עירוי איטי של הויטמין במינונים גבוהים בסדר גודל של 0.1 עד 1.0 גרם  לכל ק"ג מסת גוף.

 

השימוש בעירוי ויטמין סיי גדל לאחרונה בקרב מטפלים ברפואה אינטגרטיבית ואורתומולקולרית: סקר של כ-300 מתרגלים שנערך בין השנים 2006-2008 הראה כי בערך עשרת אלפים חולים קיבלו עירוי, במינון ממוצע של 0.5 גרם לק"ג, ללא תופעות לוואי משמעותיות.

העירוי עשוי להועיל  למגוון של יישומים אפשריים, כגון מאבק בזיהומים, טיפול בדלקת מפרקים שגרונית, והוא יצר את העניין הרב ביותר לשימוש פוטנציאלי בסרטן.

 

ויטמין סיי הוצע לראשונה ככלי לטיפול בסרטן בשנות החמישים: תפקידו בייצור והגנה על קולגן הביא מדענים להשערה כי מילוי אסקורבט (תוסף ויטמין סיי)  יגן על רקמות נורמליות מפני הפולשנות של הגידולים. 

 

כמו כן, מכיוון שחולי סרטן מתרוקנים לעיתים קרובות מוויטמין סיי , החידוש עשוי לשפר את תפקוד מערכת החיסון ולהגביר את בריאות המטופל ורווחתו. 

 

עוד בשנת 1972 קמרון ופאולינג הבחינו בזמני הישרדות פי ארבעה בחולי סרטן סופניים שטופלו בחליטות אסקורבט תוך ורידי ואחריהם תוספות דרך הפה.

מחקרים נוספים שבוצעו במתן ויטמין C דרך הפה לא הראו את אותם תוצאות, ולכן מרבית המחקרים מאותה נקודה התמקדו במתן תוך ורידי.

עד היום בוצעו אלפי מחקרים שונים שהוכיחו את היעילות של טיפול במינונים גבוהים של ויטמין C (אסקורבט) בטיפול בגידולים מסוגים שונים. 

 

  • ניתן לסכם את הרציונלים לשימוש בחליטות אסקורבט תוך ורידי לטיפול בסרטן:

  • ניתן להשיג בבטחה ריכוזי אסקורבט בפלזמה בטווח המילימולרי בעזרת חליטות.

  • בריכוזים מילימולריים, אסקורבט רעיל לתאים סרטניים והוא מסוגל לעכב אנגיוגנזה.

  • ויטמין סיי יכול להצטבר בגידולים, כאשר ניתן לראות עיכוב משמעותי בגידול הגידול בריכוזים בתוך הגידול של 1 מ"מ ומעלה.

  • מחקרי מקרה שפורסמו מדווחים על יעילות נגד סרטן, שיפור רווחת המטופל וירידה בסימנים של דלקת ובהתקדמות הגידול.

אמצעי זהירות ותופעות לוואי:

מניסיון מחקרי מבוסס על מתן 40,000 טיפולי עירוי ויטמין סיי, תופעות הלוואי של במינון גבוה הן נדירות.

עם זאת, ישנם אמצעי זהירות ותופעות לוואי אפשריות שיש לקחת בחשבון.

ועל כן חובה להתייעץ עם רופא לפני תחלית הטיפול.

תופעות הלוואי שנצפו הינן:

  • אבנים בכליות דווחה בחולה אחד עם אי ספיקת כליות.

  • המוליזה דווחה בחולים עם מחסור בבעלי רגישויות נדירות. 

  • עשוי להופיע גירוי באתר העירוי. 

  • חלק מהחולים עשויים להתלונן על רעידות בגלל סידן נמוך או מגנזיום.

  • מומלץ לאכול לפני עירוי כדי להפחית את תנודות הסוכר בדם.

בהתחשב בכמות הנוזלים המשמשת כרכב לעירוי הוויטמין, כל מצב שעלול להיות מושפע לרעה מעומס נוזלים או נתרן הוא התווית נגד יחסית; כלומר אי ספיקת לב, מיימת, בצקת וכו'.

היו דיווחים על עומס יתר בברזל בטיפול בויטמין סיי.

 

חולים עלולים לפתח בחילות, רעידות וצמרמורות במקרים נדירים 


מסקנות:

  • ניתן לתת ויטמין סיי בבטחה באמצעות עירוי תוך ורידי במינונים מקסימליים של מאה גרם.

  • ישנם יתרונות פוטנציאליים מסוימים במתן עירוי תוך ורידי לחולי סרטן ההופכים אותו לבחירה אידיאלית לטיפול נלווה.

  • חולי סרטן מרוקנים לעיתים קרובות מוויטמין ועירוי ויטמין במינון גבוה מספק אמצעי יעיל לשיקום מאגרי רקמות.

  • הוכח כי עירוי ויטמין במינון גבוה משפר את איכות החיים בחולי סרטן על ידי מגוון מדדים.

מפחית דלקת (כפי שנמדד על ידי רמות חלבון סיי- תגובתי, CRP) ומפחית ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים ועיכוב אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים).

המאמר הבא אינו בא להחליף יעוץ רופא ואין להתייחס לכתוב בו מעבר למתן מידע אינפורמטיבי בנושא

REFERENCES

  1. Agus, D., Vera, J. & Golde, D., 1999. Stromal cell oxidation: a mechanism by which tumors obtain vitamin C. Cancer Res., Volume 59, pp. 4555-8.

  2. Ashino, H. et al., 2003. Novel function of ascorbic acid as an angiostatic factor. Angiogenesis, Volume 6, pp. 259-69.

  3. Belin, S. et al., 2009. Antiproliferative effect of ascorbic acid is associated with inhibition of genes necessary to cell cycle progression. PLoS ONE, Volume 4, p. e4409.

  4. Benade, L., Howard, T. & Burk, D., 1969. Synergistic killing of Ehrlich ascites carcinoma cells by ascorbate and 3-amino-1,2,4-triazole. Oncology, Volume 23, pp. 33-43.

  5. Berlin, S. et al., 2009. Antiproliferative effect of ascorbic acid is associated with inhibition of genes necessary for cell cycle progression. PLoS ONE, Volume 4, pp. E44-0.

  6. Block, K. et al., 2008. Impact of antioxidant supplementaion on chemotherapeutic toxicity: a systematic review of the evidence from randomized controlled trials. Int J Cancer, Volume 123, pp. 1227-39.

  7. Cameron, E. & Pauling, L., 1976. Supplemental ascorbate in the supportive treatment of cancer: Prolongation of survival times in terminal human cancer. PNAS USA, Volume 73, pp. 3685-9.

  8. Cameron, E., Pauling, L. & Leibovitz, B., 1979. Ascorbic acid and cancer, a review. Cancer Res, Volume 39, pp. 663-81.

  9. Campbell, A. & Jack, T., 1979. Acute reactions to mega ascorbic acid therapy in malignant disease. Scott Med J, Volume 24, p. 151.

  10. Campbell, G., Steinberg, M. & Bower, J., 1975. Letter: ascorbic acid induced hemolysis in a G-6-PD deficiency.. Ann Intern Med, Volume 82, p. 810.

  11. Casciari, J., Riordan, H., Miranda-Massari, J. & Gonzalez, M., 2005. Effects of high dose of ascorbate administration on L-10 tumor growth in guinea pigs. PRHSJ, Volume 24, pp. 145-50.

  12. Casciari, J., Riordan, N. S. T. M. X., Jackson, J. & Riordan, H., 2001. Cytotoxicity of ascorbate, lipoic acid, and other antioxidants in hollow fibre in vitro tumours. Br. J. Cancer, Volume 84, pp. 1544-50.

  13. Chen, Q. et al., 2008. Pharmaologic doses of ascorbate act as a prooxidant and decrease growth of aggressive tumor xenografts in mice. PNAS USA, Volume 105, pp. 11105-9.

  14. Chen, Q. et al., 2005. Pharmacologic ascorbic acid concentrations selectively kill cancer cells: action as a pro-drug to deliver hydrogen peroxide to tissues. PNAS USA, Volume 205, pp. 13604-13609.

  15. Creagan, E. et al., 1979. Failure of high-dose vitamin C (ascorbic acid) therapy to benefit patients with advanced cancer: A controlled trial. NEJM, Volume 301, pp. 687-690.

  16. Drisko, J., Chapman, J. & Hunter, V., 2003. The use of antioxidants with first-line chemotherapy in two cases of ovarian cancer. Am J Coll Nutr, Volume 22, pp. 118-23.

  17. Du, J. et al., 2010. Mechanisms of ascorbate-induced cytotoxicity in pancreatic cancer. Clin Cancer Res, Volume 16, pp. 509-20.

bottom of page