top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תnitai zagoury

טינטון-מדוע הוא קורה והאם יש מה לעשות?

עודכן: 24 בנוב׳


טינטון הוא מצב המאופיין בתפיסה של צלצולים, זמזום, חרשות או רעשים אחרים באוזניים כאשר אין צליל חיצוני. לעתים קרובות היא מתוארת כתחושה סובייקטיבית, כלומר רק האדם שחווה אותה יכול לשמוע את הצלילים. טינטון יכול להשתנות בחומרתו ויכול להיות קבוע או לסירוגין.


הסובלים מטינטון חווים לעיתים קרובות מתח, חרדה ודיכאון עקב הרעש המתמשך. הפרעות שינה שכיחות, המובילות לעייפות ולהפרעות במצב הרוח. נסיגה חברתית התורמת לתחושה של בדידות.

הריכוז והתפקוד הקוגניטיבי עלולים להיפגע, ולהשפיע על משימות יומיומיות.

בסך הכל, איכות החיים עלולה לרדת משמעותית עקב טינטון.


הסיבות לטינטון לא לגמרי ידועים עד היום מה שמעצים את התסכול, ולמרות זאת הקהילה הרפואית מעלה מספר השערות שחלקן אני אמנה פה כגון:


חשיפה לרעש:

חשיפה ממושכת לרעשים חזקים, כגון בסביבה תעשייתית או פנאי.

אובדן שמיעה הקשור לגיל:

אובדן שמיעה הדרגתי הקשור להזדקנות יכול לתרום לטינטון.


חסימת שעוות אוזניים: הצטברות של שעוות אוזניים עלולה לגרום לתסמינים של טינטון.


מצבים רפואיים: מצבים כגון מחלת מנייר, הפרעות במפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) ופציעות ראש או צוואר יכולים להיות קשורים לטינטון.


אִבחוּן הטנטון נעשה בדרך כלל על ידי רופא אוזן אף גרון והאבחנה מבוססת בדרך כלל על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית ובדיקות שמיעה, בדרך כלל ניתן להזמין בדיקות הדמיה נוספות או בדיקות אחרות כדי לשלול את הסיבות הבסיסיות.


 

סיבה נוספת שלא ידוע כל כך בקרב הקהילה של חולי הטינטון היא חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית וחשמלית אצל אנשים שמוגדרים "רגישים לקרינה".


בעוד טינטון מקושר בדרך כלל לגורמים כמו חשיפה לרעש, אובדן שמיעה הקשור לגיל ומצבי אוזניים, קיים מחקר מתמשך בוחן את הקשר הפוטנציאלי בין טינטון ורגישות לקרינה, במיוחד ממכשירים סלולריים. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים (EMFs) הנפלטים מטלפונים סלולריים ומכשירים אלחוטיים אחרים עשויה להשפיע על תפקוד השמיעה ולתרום לתסמיני טינטון אצל אנשים רגישים.


מנגנון אחד מוצע כרוך בהשפעה של EMFs על תעלות סידן במערכת העצבים. תעלות סידן ממלאות תפקיד מכריע בהעברת אותות בין תאי עצב, כולל אלה המעורבים בעיבוד שמיעתי. שיבוש או נזק לערוצים אלה על ידי EMFs עלולים להשפיע על מערכת ההולכה העצבית, ולהוביל לשינויים בתפיסה השמיעתית ולהתפתחות או החמרה של טינטון.


במסגרת הטיפולים שלנו בסובלי טינטון נחשפנו לא פעם לגורמים שמחזקים טענה זו אם זה על ידי אנשים שעבדו עם מכשור אלקטרוני בשירותם הצבאי או המקצועי או אפילו כאלה שפשוט היו גרים בקרבת אנטנה סלולרית כזו או אחרת סמוכה לביתם, חדרי שנאים ועוד.


עם זאת, חשוב לציין שהראיות המקשרות בין חשיפה ל-EMF לטינטון נותרות לא חד משמעיות, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את המנגנונים הפוטנציאליים ואת מידת הקשר.

בנוסף, הרגישות האישית ל-EMF יכולה להשתנות, ולא כל מי שנחשף לקרינה יחווה טינטון או תסמינים קשורים.


עבור אנשים המודאגים מההשפעות הפוטנציאליות של חשיפת EMF על בריאותם, ייתכן שכדאי למזער את החשיפה על ידי שימוש במכשירי דיבורית, הרחקת

טלפונים סלולריים מהראש במהלך שיחות והגבלת זמן מסך הכולל.


 


ביו בריאות מתגאה להציג פריצת דרך בנושא ההתמודדות עם בעיית הטינטון:

בשנה וחצי האחרונים מרכז ביו בריאות בהנחיית ד"ר זיו דרור והצוות הצליח המרכז להשיג פריצת דרך בכל הקשור להקלה על תסמיני הטינטון ולהביא להקלה משמעותית הן בתדירות והן בהיקף העוצמה שאותה חווים קהל הלקוחות שלנו.


הטיפול עצמו בנוי מסדרה המשלבת מספר אלמנטים ייחודים הכוללים בעיקרם שילוב של טיפול בתא חמצן , תא אנרגית אורגון וליווי נטורופתי מותאם אישית שתפקידם הוא להעצים את האפקט הטיפולי שאותו המטופל חווה.


התוצאות מדברות בעד עצמם, מעל ל 80% הצלחה בסדרות הטיפולים של בין 15 ל - 30 טיפולים משולבים.


לסיכום:

עבור אנשים רבים, טינטון הוא מצב שניתן לניהול שאינו משפיע באופן משמעותי על איכות חייהם.

במקרים בהם טינטון קשור למצב בסיסי שניתן לטפל בו, טיפול בגורם השורש עלול להוביל לשיפור או לפתרון התסמינים.


לטינטון יכולה להיות השפעה משמעותית על איכות החיים, מה שמוביל להפרעות שינה, קשיי ריכוז, מתח וחרדה מוגברים והפרעה לפעילות היומיומית. בעוד שכרגע אין תרופה רשמית לטינטון, אסטרטגיות ניהול שונות יכולות לעזור להקל על התסמינים ולשפר את מנגנוני ההתמודדות.


אפשרויות הטיפול נוספות עשויות לכלול:

טיפול קולי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טכניקות הרפיה, מכשירי שמיעה, מכשירי מיסוך, ובמקרים מסוימים, טיפול תרופתי לטיפול בבעיות בריאותיות בסיסיות או ניהול תסמינים קשורים.


חשוב לאנשים החווים טינטון לבקש הערכה והדרכה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות, כגון אודיולוגים או רופאי אף אוזן גרון, כדי לקבוע את גישת הניהול המתאימה ביותר לצרכיהם הספציפיים.



המידע שניתן כאן הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו בא להחליף המלצת רופא



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page