הרעלת מתכות כבדות, במיוחד מחומרים כמו עופרת, כספית וקדמיום נותרה דאגה משמעותית לבריאות הציבור ברחבי העולם בשל השפעותיה המזיקות על בריאות האדם.
Edetate Disodium (EDTA)
הופיע כסוכן טיפולי מרכזי בתהליך ניקוי הרעלים עבור הרעלת מתכות כבדות, כולל רעילות עופרת.
בלוג זה בוחן את המנגנונים של EDTA בקלציה של עופרת ומתכות כבדות אחרות ותפקידו בתוכניות ניקוי וטיהור הנתמכים על ידי מחקרים עדכניים וראיות קליניות, כולל ממצאים ספציפיים לאוכלוסיות בישראל.
מה זה EDTA?
EDTA, או Edetate Disodium
הוא חומצה דיסודיומית , סוג של מלח הנוצר כאשר שני קטוני נתרן נקשרים לחומצה אתילנדי-אמינה-טטרא-אטית, הנקראת בקיצור EDTA.
החומר נמצא בשימוש רחב בתעשייה וברפואה כחומר קלאטור, שפירושו שהוא מסוגל לקשור מתכות וליצור קומפלקסים יציבים עם יוני מתכת, ובכך למנוע את פעולתם הכימית המזיקה.
הוא נגזרת של חומצת אמינו סינתטית המשמשת רפואית כחומר קלאטי לקשירה ולסילוק מתכות כבדות מהגוף.
הוא יוצר קומפלקסים יציבים עם מתכות כמו עופרת, כספית, קדמיום ואחרות, מה שמקל על הפרשתן באמצעות שתן.
במתן EDTA לווריד תחת פיקוח רפואי למצבים כמו הרעלת מתכות כבדות וסוגים מסוימים של מחלות לב וכלי דם יתאפשר להפחית את ההשפעות הרעילות של מתכות כבדות על ידי מניעת הצטברותן ברקמות ובאיברים. בנוסף לשימושים הרפואיים , EDTA מושמש גם ביישומים תעשייתיים ומעבדתיים שונים.
הבנת הרעלת מתכות כבדות
מתכות כבדות כגון עופרת, כספית, קדמיום וארסן הן מזהמים סביבתיים נפוצים שמקורם בתהליכים תעשייתיים, זיהום וחשיפות תעסוקתיות מסוימות. הרעלת עופרת נפוצה במיוחד, ומשפיעה על אנשים באמצעות חשיפה לצבעים על בסיס עופרת, אדמה מזוהמת או סיכונים תעסוקתיים כמו ייצור סוללות, עבודה באתרי בניה וצבע.
רעילות עופרת מתבטאת בסימפטומים הנעים מליקויים נוירולוגיים ועיכובים התפתחותיים בילדים ועד להשפעות קרדיווסקולריות והפרעות בתפקוד הכליות במבוגרים.
ניהול יעיל של הרעלת עופרת לדוגמא כרוך בהפחתת רמות העופרת בגוף, אשר מושגת באמצעות טיפול קלציה באמצעות EDTA.
מתכות כבדות באוכלוסיות בישראל
מחקרים שנעשו על ידי משרד הבריאות הישראלי ופורסמו ב"כתב העת של ההסתדרות הרפואית הישראלית" (לוי וחב', 2017) זיהו רמות משמעותיות של מתכות כבדות, כולל עופרת, כספית וקדמיום, בקבוצות דמוגרפיות שונות ברחבי ישראל. מתכות אלו חודרות לגוף האדם דרך מסלולים רבים, כגון מקורות מזון ומים מזוהמים, פליטות תעשייתיות ושיטות חקלאיות.
לדוגמה, באזורים עירוניים עם תשתית ישנה יותר עשויות להיות רמות גבוהות יותר של עופרת בגלל צינורות עופרת מזדקנים או שאריות צבע על בסיס עופרת. כמו כן, עיסוקים מסוימים בישראל, כגון מקצועות מתכת, ייצור אלקטרוניקה וחקלאות, מהווים סיכון גבוה יותר לחשיפה למתכות כבדות בקרב עובדים.
ב"כתב העת הבריטי לרפואה ומחקר רפואי" פורסם מחקר שבוצע בשנת 2015 שבא לבדוק את רמות נוכחות המתכות הכבדות באוכלוסיית חיפה.
התוצאות הסטטיסטיות הראו נוכחות חריגה מטווח ההתייחסות הסטנדרטי ב 95% מהאוכלוסיה שנבדקה .
מבין החומרים המסרטנים הידועים, החשיפה לכרום הייתה המשמעותית ביותר, כאשר ילדים הראו את 46.7% !
בהשוואה ל 11.28% במבוגרים
עבור ניקל, יסוד הנחשב
מסרטן ואלרגני, קבוצת הילדים הציגה את האחוז הגבוה
ביותר 33.3% של ערכים פתולוגיים, ואחריה קבוצת
הנשים הבוגרות עם 18.69% וקבוצת הגברים הבוגרים עם 10.1%.
המחקר בדק ומצא רמות חריגות ביותר של מתכות כבדות ורעלנים אחרים גם כן
ובסך הכל, ילדי חיפה מגלים חשיפה מרובה וניכרת למתכות מסרטנות.
בנוסף, ילדים אלו עמוסים יותר
במתכות כמו בריום, מנגן וכספית.
(E. Blaurock-Busch1*,British Journal of Medicine & Medical Research, 2015)
סיכונים בריאותיים של חשיפה למתכות כבדות
נוכחות של מתכות כבדות בגוף מהווה סיכונים בריאותיים חמורים. עופרת, למשל, ידועה כמפריעה להתפתחות הנוירולוגית אצל ילדים, מה שמוביל ללקויות למידה, ירידה ב-IQ ובעיות התנהגות. חשיפה כרונית לעופרת אצל מבוגרים עלולה לגרום ליתר לחץ דם, נזק לכליות ובעיות פוריות.
כספית, מתכת כבדה נפוצה נוספת, קשורה להפרעות נוירולוגיות והתפתחותיות, במיוחד באמצעות צריכת דגים או אמלגמים דנטליים. חשיפה לקדמיום קשורה לתפקוד לקוי של הכליות ולאובדן צפיפות מינרלים בעצם, בעוד שחשיפה לארסן מגבירה את הסיכון לנגעי עור, סרטן ומחלות לב וכלי דם.
יישום קליני ובטיחות
טיפול קלצית EDTA ניתן תוך ורידי תחת פיקוח רפואי לאחר הערכה מדוקדקת של רמות המתכות הכבדות ומצב הבריאות הכללי של המטופל באמצעות בדיקה ייעודית דרך צד שלישי הנבדקת בגרמניה.
פרופיל הבטיחות של טיפול ב-EDTA הוא חיובי בדרך כלל, עם תופעות לוואי נדירות כגון השפעות כליות קלות או תגובות אלרגיות כאשר ניתנים על ידי אנשי מקצוע מיומנים בתחום הבריאות (Bradberry et al., 2014).
יעילות ופרקטיקה מבוססת ראיות
הראיות התומכות ביעילות של EDTA בטיפול בהרעלת מתכות כבדות הן חזקות ומתרחבות לאוכלוסיות שונות ברחבי העולם, כולל אלו בישראל. מטה-אנליזה שפורסמה ב-
"Environmental Health Perspectives (Gulson et al., 2018)"
הדגישה את היעילות של EDTA בהפחתת עומס מתכות כבדות אצל ילדים ומבוגרים, ואישרה מחדש את תפקידה בהתערבויות בבריאות הציבור שמטרתן הפחתת רעילות מתכות כבדות.
לסיכום:
לסיכום, Edetate Disodium (EDTA) ממלא תפקיד מכריע בסילוק רעלים של מתכות כבדות, במיוחד הרעלת עופרת, על ידי קלציה של יוני עופרת והקלה על סילוקם מהגוף. הנתמך על ידי מחקרים קליניים ונתוני בטיחות, טיפול ב-EDTA נותר חיוני בניהול רעילות מתכות כבדות ובהפחתת סיכונים בריאותיים נלווים ברחבי העולם, כולל אוכלוסיות בישראל עם חשיפה מוגברת למתכות כבדות.
ככל שהמחקר ממשיך להתפתח, תפקידה של EDTA בתוכניות ניקוי רעלים מדגיש את חשיבותה בשמירה על בריאות הציבור מפני ההשפעות השליליות של חשיפה למתכות כבדות.
רוצים לדעת עוד על ניקוי רעלים ועל השירותים הניתנים בביו בריאות אשר יכולים להועיל לכם ?
(למידע נוסף לחץ כאן)
הפניות:
Levy B, et al. Heavy metal exposure in Israel: Prevalence and public health implications. Israeli Medical Association Journal. 2017;19(11):684-689.
Bradberry S, et al. Management of acute calcium EDTA poisoning. Toxicology Letters. 2014;229 .
Gulson B, et al. Efficacy and safety of EDTA chelation therapy in treatment of heavy metal toxicity. Environmental Health Perspectives. 2018;126(2):026017.
British Journal of Medicine & Medical Research 10(6): 1-14, 2015, Article no.BJMMR.19491 ISSN: 2231-0614
---
המידע שניתן כאן הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו בא להחליף המלצת רופא
Comentarios